Contact us:

יצירת קשר:

אלמונית נ. אלמוני

תמ"ש 57489-07-13 אלמונית נ' פלוני
[ישראל] 06/09/2013
בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב
שופטים: כבוד השופטת תמר סנונית פורר

העותרים: אלמונית ע"י ב"כ עוה"ד אדווין פרידמן, פיני אביב, ענת קדמי

המשיבים: אלמוני ע"י ב"כ עוה"ד רונית מר

רקע עובדתי:

שני הצדדים בעלי אזרחות כפולה: האם בעלת אזרחות ישראלית ופולנית, האב בעל אזרחות ישראלית והולנדית. שניהם ילדי הארץ שגדלו בישראל. בחודש 12/2011 עברו הצדדים להתגורר יחד באנגליה. באוקטובר 2012 נולד בנם באנגליה. האם הסתייעה בטיפול נפשי לאחר הולדת הקטין בשל דיכאון שלאחר לידה. ביום 07.07.2013, הגיעו הצדדים לביקור בישראל. האב סרב להחזיר את הקטין לאנגליה בטענה שלביקור אין מועד מוסכם לחזרה לאנגליה, כל עוד האם זקוקה, לפי טענתו, לטיפול פסיכולוגי. האב התבסס על תצהיר פסיכיאטר, שהתיימר להוות חוו"ד מומחה, לביסוס טענתו בדבר מצבה הנפשי של האם.

טענות/סוגיות רלוונטיות:

לטענת האב לא ניתן לקבוע כי מקום מגוריו הרגיל של הקטין הינו באנגליה וזאת מאחר ומדובר בתינוק בן מספר חודשים שטרם השתלב במסגרת כלשהי וניתן לומר כי יש לו זיקות רבות יותר לישראל מאשר לאנגליה. עוד מציין האב כי במידה ויוכרע כי מקום מגוריו הרגיל של הקטין הינו באנגליה אזי מתקיימת ההגנה בסעיף 13(ב) לאמנה כי החזרתו של הקטין לאנגליה תציב את הקטין בפני סיכון חמור לנזק פסיכולוגי או פיזי ועל כן אין לאפשר החזרתו לאנגליה. כמו כן טוען האב כי מתקיימת ההגנה בסעיף 13 (א) כי האם הסכימה להישאר בישראל והראיה היא מסמך שנחתם על ידי שני הצדדים בנוכחות עו"ס לחוק הנוער ולפיו האם מסכימה כי הצדדים יחזרו לבית מגורי הורי האב בארץ, עד לקבלת חוות דעת בדבר מצבה הנפשי.

החלטה:

בית המשפט הסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון בבע"מ 7784/12 לפיו נקבע מבחן אובייקטיבי עובדתי טהור המשלב בתוכו גם את כוונת ההורים מנקודת מבטו של הקטין המעיד מהו "מקום המגורים הרגיל של הקטין". בהתאם לפסיקה זו כל הראיות והעדויות מובילות לכך שמקום מגוריו הרגיל של הקטין היה באנגליה.

הפסיקה פירשה את חריג הסיכון החמור שייגרם נזק לקטין באופן שונה המתאים להליך אמנת האג ובאופן צר יותר מבדיקת טובת הילד הנהוגה והמתבקשת במסגרת תיקי משמורת רגילים. יתרה מכך, הפסיקה קבעה כי גם אם ייגרם נזק מעצם ההשבה למדינת המוצא הרי שלא בכל מקרה הדבר ייכנס בגדר חריג הנזק שבאמנה אלא רק במקרים חריגים ביותר. על מערכת בית המשפט במדינת המוצא לברר את הטענות הקשורות לטובת הילד במסגרת הליכי המשמורת ואין לברר זאת במסגרת ההליך על פי האמנה. ויודגש – הכוונה בחריג הסיכון החמור הינה כי מדובר בחשש מהחזרת הקטין למדינה ממנה נחטף ולא חשש הנובע מהחזרתו להורה ממנו נחטף או ניתוקו מההורה החוטף. הפסיכיאטר שתצהירו ניתן כדי לבסס את טענת האב להגנת חריג הסיכון החמור, לא התייצב לחקירה על תצהירו. אשר על כן, תצהירו לא התקבל כראיה בבית משפט. נוכל כל האמור קבע כבוד בית המשפט כי לא התקיים חריג הסיכון החמור.

המסמך שנחתם בפני עו"ס לחוק נוער לא נוגע ולא עוסק כלל במעבר מגורים/ הגירה/ שינוי מצב הקבע של הצדדים. המסמך בפני העו"ס לחוק נוער מפרט חלוקת זמנים שניכר בה היטב כי הינה זמנית ונועדה כפתרון "עזרה ראשונה" לצדדים.