Contact us:

יצירת קשר:

מ.מ נ' ד.מ

[ישראל] [24/05/1993]

בית המשפט המחוזי בתל אביב – מ.א 1887/93

שופטים:
  1. כב' הש' ח. פורת
העותרים:
  1. מ.מ
ע"י ב"כ:
  1. מ. בר שלטון
  2. י. בר שלטון
המשיבים:
  1. ד.מ
ע"י ב"כ:
  1. י. חצרוני
  2. א. חצרוני

רקע עובדתי:

הורים אזרחי ישראל וארה"ב ותושבי ארה"ב מזה 15 שנה. קטין נשוא הבקשה בן 9 ובת נוספת בת 2. המשפחה הגיעה לביקור בישראל ב1.4.93 ואז הסתבכה מערכת היחסים והביאה לידי ביטוי מתח אשר היה קיים עוד קודם לכן. במצב שנוצר, האב שהה עם הבן אצל קרוביו, ואילו האם עם הבת אצל קרוביה. האב הגיש בביהד"ר תביעת גירושין וכן הוציא צו עכוב יציאה מן הארץ נגד האם. האם הצהירה בביהד"ר  שבדעתה לתבוע מזונות ומשמורת בישראל, אולם כעת היא תובעת את החזרת הבן למשמורתה בארה"ב.

סוגיות/טענות רלוונטיות:

ס' 13(א) לאמנה – האב טוען כי היתה הסכמה בין בני הזוג לחזור לישראל ולהתבסס בה.

החלטה:

  1. טענת האב הינה בלתי סבירה ובלתי נכונה. הוא בעצמו הודה על מערכת היחסים הגרועה וכי רעיון הפירוד לא היה חדש. משכך, אין כל הגיון שבני זוג שנישואיהם כשלו יחליטו לפתוח ביחד חיים חדשים בישראל לאחר שנים רבות בארה"ב שם הצליחו וצברו כספים רבים.
  2. כמו כן, לא חוסלה דירת בני הזוג בארה"ב, ולא תכולתה או מכוניות שהיו לזוג. בנסיבות אלה אי אפשר לטעון שנפלה הכרעה אפילו אצל המשיב על תאריך סופי וקבוע לעזיבת אר"הב לצמיתות. אך אפילו אם סבר כך המשיב, בכל מקרה החלטות אלו לא נפלו ביחד עם האם, אשר מבחינתה הגיעה לארץ לביקור ע"מ לחזור בסופו לארה"ב. האב אף הצהיר שאין לו כל פרנסה בארץ והוא אף לא הכין אחת כזו מראש.
  3. די בכך שהמשיב, הן בפעולותיו הפיזיות, הן בפתיחת ההליך והוצאת צו העכוב בביהד"ר, מונע מן האם את הזכות לקבוע את מקום מגוריו של הילד בחזרה לארה"ב בכדי לבסס את עילת התביעה
  4. אף ההליכים השונים שנקטה האם בערכאות בארץ והצהרותיה, אין בהם בכדי לקיים את הגנת ההסכמה, שכן אין ניגוד בין הליכים כאשר אשה תובעת מזונות בישראל לאחר שעוכבה בה ע"י בעלה בעוד שהיא נוקטת בו זמנית בהליך עפ"י אמנת האג.