Contact us:

יצירת קשר:

ל.ס נ' ד.ב

מ.א. 1370/94 ל.ס. נ' ד.ב.
[ישראל] [15/01/1995]
בית המשפט המחוזי בירושלים
שופטים:כב' הש' א. פרוקצ'יה
העותרים: ל.ס ע"י ב"כ עו"ד צ. פיק
המשיבים: ד.ב. ע"י ב"כ: עו"ד עו"ד סמולט


רקע עובדתי:

הורים נוצרים אזרחי ותושבי קליפורניה, ארה"ב. קטין בן 8. פס"ד גירושין בהסכמה בו נקבעה החזקה ומשמורת לאם ואילו לאב הסדרי ראייה. לאחר מכן ניתן צו האוסר על האם להוציא את הקטין מגבולות קליפורניה וכן נקבע כי אם האם תעבור למדינה אחרת בעתיד, המשמורת תעבור לאב ולאם יוותרו זכויות ראיה בלבד. ביום 11.8.92 עזבו האם ובעלה השני עם הקטין את ארה"ב. ב-9.5.93 הגיעו לישראל. רק באפריל 94 נודע לאב מקומם של הקטין ואמו, ובמאי 94' הוגשה בקשה למשרד המשפטים להחזיר את הקטין.

החלטה:

  1. שילובם של חריגי טובת הילד (ס' 13,12) אל האמנה משקף את כוונת המחוקק לאזן בין שני אינטרסים רבי חשיבות: האחד – הצורך בעמידה על שלטון החוק המחייב שלא להתיר להורה אחד להפר את הדין ולעשות דין לעצמו תוך גרימת נזק לקטין. השני- לבחון מתוך ראיית טובת הילד, האם במעשה החזרתו צפוי לו נזק גדול יותר משנגרם לו ע"י מעשה החטיפה. במקרה של ניגוד בין שני האינטרסים, מכריע אינטרס טובת הילד גם אם הוא מביא לתוצאה של השארת פירות העוולה בידי ההורה החוטף.
  2. שיקולי טובת הילד מופעלים באופנים שונים ובמשקל שונה בהתחשב במניין הזמן מאז הרחקת הקטין ועד תחילת ההליכים. כאשר מעשה החטיפה טרי – ההנחה היא כי החזרת הילד למקום מגוריו הקודם הוא המעשה הטבעי המתיישב עם טובתו. במקרה זה רק הוכחה כבדת משקל ביותר בדבר נזק העלול להגרם לקטין באם יוחזר, עשויה להצדיק המנעות מהחזרה. נטל זה מונח על כתפי ההורה המתנגד להחזרה. כאשר עבר פרק זמן ארוך מאז ההרחקה של למעלה משנה – טובתו של הילד נשקלת לא מן ההיבט השלילי (הרע הצפוי לו אם יוחזר), אלא מן ההיבט החיובי – האם השתלב עם הזמן בסביבתו החדשה, שאם כן יש להמנע מלעוקרו- דבר העלול לפגוע ביציבות חייו והתפתחותו.
  3. במקרה דנן, נטל ההוכחה כי מתקיים החריג לכלל מוטל על האם. מאז החטיפה ועד פתיחת ההליך עברו לפחות שנה ותשעה חודשים. לכן תיבחן סוגיית ההשתלבות. לשם כך הוגשו 2 תסקירים, מהם עולה תמונה מורכבת מאוד שכן מחד נקבע כי הילד הסתגל לסביבתו החדשה, ומאידך נקבע כי גם הקשר עם האב הינו טוב. קיימת איפוא התנגשות בין השיקולים השונים: שיקולי ההחזרה- 1.אינטרס השלטת החוק במקרה בו עושה ההורה דין לעצמו 2. הקשר הטוב עם האב על אף הנתק 3. חזרת הקטין לארה"ב פירושה חזרה לארץ המוצא הטבעית על שפתה ותרבותה. 4. האב יכול לקנות לבן רווחה כלכלית לעומת האם ; שיקולי ההשארה- 1. התאקלמות הקטין בארץ, החשש מזעזועים וקשיי ההחזרה. 2. השיקול החשוב מכל בעיני ביהמ"ש – מאז הולדת הבן הוא היה תמיד ברשות אימו ונתק ממנה כעת יכול לגרום לפגיעה אשר קשה לצפותה. בנסיבות העניין החזרת הילד לאביו בארה"ב איננה בחינת השבת המצב לקדמותו אלא שינוי מצב הדברים עובר להרחקה שכן הילד מעולם לא היה במשמורת פיזית מלאה של האב וקבלת הבקשה משמעה יצירת מצב חדש השונה באופן קיצוני מן המצב הקודם מבחינה עובדתית.
  4. לאחר לבטים קשים, לאור המאזניים המעוינים, מחליט ביהמ"ש להשאיר את הקטין בחזקת האם, זאת לאור ההסתגלות, הקשר הטוב עם האם, ובעיקר החשש מתפנית משמעותית באורח חיי הילד ואי הוודאות הכרוכה בה.
  5. עם זאת, מדגיש ביהמ"ש את החשיבות בהשארת קשר רצוף בין האב ובנו ועל אף שאין המדובר בהליך משמורת קובע ביהמ"ש כי לאב תינתן הזכות לשהות עם בנו בארה"ב מדי שנה למשך חופשת הקיץ ובארץ למשך כל חופשת הפסח.