Contact us:

יצירת קשר:

א.ק. ב. נ' כ.ח.

מ.א. 1924/96 א.ק.ב. נ' כ.ח.
[ישראל] [26/11/1996]
בית המשפט המחוזי בחיפה
שופטים: כב' הש' יעקבי-שווילי
העותרים: א.ק. ב. ע"י ב"כ עו"ד אדווין פרידמן
המשיבים: כרים חורי ע"י ב"כ עו"ד חדיד


רקע עובדתי:

אב אזרח ישראל. אם אזרחית שבדיה. קטין בן 7. באחד הביקורים בארץ אליו נסעו יחד עם אחיו הגדול של הקטין (כרטיסי טיסה הלוך ושוב) – לא חזרו האב ובנו לשבדיה. האם תובעת את החזרתו.

טענות/סוגיות רלוונטיות:

  1. סוגיית ההסכמה– לטענת האב הוסכם לבחון האם לבן יהיה טוב בארץ, ואם כן – הוסכם כי ישאר. לטענת האם הוסכם על נסיעה למטרות ביקור בלבד.
  2. סוגיית המשמורת– לטענת האב המשמורת המשפטית הבלעדית בשבדיה היתה שלו ולאם היו רק הסדרי ראיה.
  3. סוגיית ההסתגלות.

החלטה:

  1. לעניין ההסכמה, גישת האם מהימנה יותר על ביהמ"ש ונשמעת הגיונית יותר. האם ייחסה חשיבות לכך שלא יופרדו הילדים. הזדעקות האם לאחר שרק האח חזר אינה עולה בקנה אחד עם הסכמה. כמו כן העובדות כי הקטין נרשם לבי"ס בשבדיה וכי הטיסה לישראל היתה בכרטיסי הלוך ושוב – אמנם אינם כבדי משקל אך מוסיפים נופך לדברים.
  2. לעניין המשמורת, גם כאן גירסת האם מהימנה יותר – לאור מסמך חתום ע"י שני ההורים המאשר כי המשמורת משותפת. גם בהנחה שאין הסכם, הרי שחזקת שוויון הדינים תלמד שמשמורת נתונה לשני ההורים כל עוד אין קביעה אחרת.
  3. במסגרת אמנת האג לא נבחנת השאלה אם ילד הנמצא פחות משנה בארץ הסתגל למקום החדש אלא ביהמ"ש מצווה להחזירו. על כן גם אם הסתגל הקטין בצורה מופתית, אין לכך נפקות.
  4. אגב אורחא מביע ביהמ"ש את דעתו כי אין צורך להכנס לכל הפלפולים שנזקקו להם בתי משפט שונים בחו"ל וראוי לפרש את האמנה כמתכוונת גם להגנה על זכויות ביקור בחינת משמורת 'זוטא'. משמוסכם על הסדרי ראייה, ממילא מוסכם שאין ההורה המשמורן זכאי להרחיק את הילד.