משרד עורכי דין אדווין פרידמן

פסק הדין עוסק בהרחקת קטין מאיטליה לישראל על ידי סבו, לאחר מינוי דודתו כאפוטרופוס וקביעת איטליה כמקום מגוריו, בניגוד לצו שיפוטי איטלקי. נקבע כי איטליה היא מקום מגוריו הרגיל של הקטין וכי לא מתקיים חריג הנזק החמור, ולכן יש להורות על השבתו לאיטליה בהתאם לאמנת האג.

פסק הדין עוסק במחלוקת האם החזרת קטינות לישראל בהתאם לפסק דין לפי אמנת האג יוצרת חובה להשיבן מחדש לארה״ב בעקבות ערעור שניתן שם. נקבע כי אין לראות באי השבת הקטינות חטיפה, מאחר שפסקי הדין בארה״ב עסקו בהרחקתן מישראל בלבד ולא יצרו חיוב אופרטיבי להחזירן לארה״ב.

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי על אף שפסק הדין בארה"ב שהתיר לאב להעביר את ילדות הצדדים לישראל בוטל בערעור, אין אי החזרה שלא כדין. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

[ישראל][10/02/2003] – בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב
כב' הש' ג. גוטזגן

מהו 'מקום מגורים רגיל' כאשר המדובר במשמורת ושהייה שנקבעו לסירוגין? האם פרשנות המושג כפי שמצאה ביטויה בפרשת מוזס קנתה לה ביסוס מוצק ושינתה את ההלכה?
ביהמ"ש קובע כי שהות קטין בארץ לתקופה של למעלה משנתיים הינה משך זמן משמעותי ביותר אשר יש בו כדי להביא לשינוי מקום מגוריו ודוחה תביעת החזרה עפ"י האמנה. אגב אורחא מעלה ביהמ"ש את השאלה האם יש מקום ליתן משקל לעקרון תה"ל בהליכי אמנת האג.

[ישראל][14/11/2001] – בית המשפט לעניני משפחה חיפה
כב' הש' צ. קינן

ביהמ"ש דוחה תביעת החזרה שהגיש אב להחזרת בתו לארה"ב בקובעו כי שונה מקום המגורים הרגיל. אמנם חלף רק פרק זמן קצר של כחדשיים מן ההגעה לארץ, אולם העובדה שהשהות בארץ לא עלתה יפה מבחינת התובע והיתה לפרק זמן קצר, אין בה בכדי לבטל את ההסכמה ההדדית לעלות לישראל ולהשתקע בה.