Contact us:

יצירת קשר:

פלוני נ' פלונית

תמ"ש 43470/97 פלוני נ' פלונית
[ישראל] [03/12/1997]
בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
שופטים: כב' הש' יהושע גייפמן
העותרים: מ .א. ע"י ב"כ עוה"ד ד. פרימר , נ. שילה
המשיבים: ד. א.ע"י ב"כ עוה"ד ש.מורן, ג. גוטזגן


רקע עובדתי:

מדובר באם אזרחית ישראל, אב אזרח ארה"ב, תושבי אילינוי, ארה"ב והורים לקטינים בני 8 ו- 4. האם נסעה לחופשה בארץ עם הילדים ולא שבה. האב התובע נקט בהליך עפ"י האמנה במסגרתו ניתנה חוו"ד ביהמ"ש בארה"ב כי הילדים הוצאו שלא כדין בהתאם לס' 15 לאמנה.

סוגיות רלוונטיות:

האם טוענת להתקיימות שני החריגים הקבועים בס' 13(א) ו- 13(ב) – הגנת ההסכמה (האם טוענת כי הוסכם על עלייה) והגנת הנזק הצפוי לילדים (האם טוענת כי האב אלים).

החלטה:

  1. עקרונות פרשנות החריגים בס' 13 לאמנה הינם כי יש לפרש את ההגנה בצמצום, כי נטל ההוכחה על ההורה החוטף והנטל הינו כבד, וכי אפילו מתקיימת ההגנה הרי לביהמ"ש שק"ד אם להחזיר את הילדים למדינת המוצא אם לאו.
  2. ההסכמה עפ"י ס' 13(א) חייבת להיות בהירה וברורה ולא מעוררת ספקות. קיים צורך בחד משמעיותן של מילות ההסכמה.
  3. מכלול הנסיבות במקרה דנן מעיד על העדר הסכמת התובע:
    1. ההסכמה שניתנה היתה במובהק לביקור זמני בישראל ולא לשינוי מקום המגורים.
    2. רכישת בית בארה"ב ולקיחת משכנתא עליו, חיפושי עבודה קדחתניים של התובע, קניית כרטיסי טיסה הלוך ושוב, אמירות האם כי תחזור, משיכה בסתר של כסף ללא ידיעת התובע.
    3. נושא העלייה לארץ היה מבחינת התובע בגדר תוכניות עתידיות לא ממומשות ולא הוכח כי החליט סופית לעלות לארץ ולשנות את מקום מגורי הקטינים. לא הוכחה הסכמתו הסובייקטיבית של האב.
  4. לעניין ס' 13(ב) אין באלימות האב כלפי האם כדי להיות פקטור משפיע שכן חזקה על ביהמ"ש בארה"ב שיתן הגנה לאשה במידת הצורך אם יישנו מעשי האלימות. לא הובאה תשתית ראייתית כי קיימת אלימות מצד האב כלפי הילדים.
  5. תנאי החזרה: ביהמ"ש אינו מתנה את ההחזרה נוכח משיכת כספי הזוג בסתר ע"י האם, משפחתה האמידה, והתחייבות האב שניתנה בביהמ"ש בארה"ב למדור וכרטיסי טיסה.