Contact us:

יצירת קשר:

א.א נ' פ.א (1)

[ישראל] [03/03/1993]

בית המשפט המחוזי בתל אביב – מ.א 5382/92

שופטים:
  1. כב' הש' חיים פורת
העותרים:
  1. א. א.
ע"י ב"כ:
  1. אדווין פרידמן
המשיבים:
  1. פ. א
ע"י ב"כ:
  1. זאב ולנר

רקע עובדתי:

מדובר בבני זוג גרושים אזרחי ישראל כאשר לאם דרכון אמריקני ולאב 'גרין קארד', הורים לילדים בני 11 ו-7. הסכם גירושין לפיו משמורת משותפת לשני ההורים ומגורים אצל האם כאשר לאב זכויות ביקור ואילו על האם נאסר להרחיק הילדים מעבר ל 100 מיל ממקום המגורים הקבוע בקווינס ללא הסכמה בכתב מהאב. האם ניצלה נסיעה של האב כדי לברוח עם הילדים לישראל. בידי האב קביעה לפי ס' 15 לאמנה כי ניו יורק הינה מקום המגורים הרגיל וכי בוצעה חטיפה עפ"י האמנה.

טענות המשיבה הרלוונטיות:

  1. יכול ויתקיים יותר ממקום מגורים אחד ולכן אף ישראל הינה 'מקום מגורים רגיל' לצורך האמנה.
  2. אין לאב זכויות משמורת.
  3.  טענות הגנה לפי ס' 13(ב) ובין היתר טענה כי האב לא יוכל לטפל בילדים אם אלה יועברו לרשותו.

החלטה:

  1. 'מקום מגורים רגיל'  לצורך האמנה, מתפרש בצורה מעשית כמקום הנוכחות הפיזית משך זמן מסוים והינו מונח עובדתי טהור ללא צביון משפטי של 'דומיסיל'. יתכן ובמקרים חריגים כגון אדם ללא משפחה המחזיק מקומות מגורים שונים בעולם והוא נוסע ממדינה למדינה אכן יתכן כי לאדם יהיה יותר ממקום מגורים אחד, אולם ברי כי אין כך הדבר במקרה דנן.
  2. די בכך כי נאסר על האם להרחיק את הילדים מקווינס ללא הסכמת האב בכדי לקבוע חד משמעית כי האב היה בעל זכויות משמורת לצורך האמנה.
  3. שאלת יכולת האב לטפל בילדים מצויה במישור ההתייחסות לשאלה מי יקבע כמשמורן לילדים ולא במישור הנוכחי. נטל ההוכחה הנדרש לספק הגנה לפי ס' 13(ב) הינו כבד. במקרה דנן אין אפילו ספק לסיכון לא כל שכן סיכון חמור העומד בנטל.

בקשת ההחזרה מתקבלת.