משרד עורכי דין אדווין פרידמן

מ.א. 243/93 י.ע. נ' צ.ע.
[ישראל] [19/10/1993]
בית המשפט המחוזי בירושלים
שופטים: כב' הש' מ. שידלובסקי-אור
העותרים י.ע. ע"י ב"כ עוה"ד פרימר ודרורי
המשיבים: צ.ע. ע"י ב"כ עו"ד אטאלי

רקע עובדתי:

הורים אזרחי ישראל, לאב אזרחות ארה"ב בנוסף. חיו בישראל עד 1988, אז עקרו לארה"ב. בשנת 92' נטלה האם את ארבעת ילדיהם (גילאי 10,9,6,3), ונסעה עימם לישראל בה הם מתגוררים בגוש קטיף שבחבל עזה. מיד לאחר ההרחקה, פנה האב לביהמ"ש לעניני משפחה במדינת ניו יורק לקבלת משמורת על הילדים. תביעתו נדחתה מחוסר סמכות שיפוט, זאת מאחר והאם והילדים שהו מחוץ לארה"ב. האם מצידה, פנתה לביהד"ר בירושלים בתביעת גירושין, מזונות והחזקה וכן הוציאה צו עכוב יציאה מן הארץ כנגד האב והילדים. האב תובע החזרה בהליך אמנת האג.

טענות/סוגיות רלוונטיות:

1. מגורי האם והילדים הינם בגוש קטיף ולכן אין סמכות לביהמ"ש המחוזי להורות על החזרתם שכן אין האמנה חלה על תושבי יו"ש.
2. לא מתקיימת העילה מאחר ולאב אין זכויות משמורת- זאת, כפועל יוצא מהחלטת ביהמ"ש בארה"ב בתיק המשמורת.
3. טענת ההסכמה לפי ס' 13(א).
4. הגנת רצון הקטינים לפי ס' 13(ב).

החלטה:

1. התביעה הומצאה עפ"י תקנות סדרי הדין (המצאה לשטחים המוחזקים). כן עולה מכתב ההגנה כי האם רואה את עצמה ואת ילדיה כנמצאים בארץ. אם היא אזרחית ישראל המורגלת למושגי הדין הישראלי החלת חוק האמנה אינו מהווה התערבות בסמכויות ריבון זר ופס"ד שינתן ע"י ביהמ"ש המוסמך יהיה אפקטיבי מבחינת הביצוע. את הנורמות המיוצגות באמנת האג יש להחיל גם בשטחים. על כן חלה האמנה.
2. אין לקבל את טענת האם בעניין המשמורת. את זכויות המשמורת יש לבדוק לפני מעשה ההרחקה וכל הליך משפטי המתייחס לזכות המשמורת לאחר ההרחקה אינו מהווה גורם בקביעה האם זו נעשתה כדין. נקודת הזמן הרלונטית לקביעת המשמורת היא סמוך לפני ההרחקה. מעבר לכך, אין המדובר בפס"ד ולא נערך בארה"ב דיון לגופו של עניין בשאלת המשמורת.
3. בדיקת השאלה אם היתה הסכמת התובע אם לאו נעשית בנקודת הזמן שלפני ההרחקה, שכן ע"מ לבדוק את שאלת ההסכמה יש לבחון גם אם היתה ידיעה אודות המעשה העומד לקרות. לא נמצאו כל ראיות לכך שהיתה איזו שהיא הסכמה מצד האב או אפילו ידיעה אודות הנסיעה.
4. השופטת נפגשה עם הילדים. לגבי שני הקטנים – אינם בוגרים בכדי לגבש רצון ממשי ביחס למקום המצאם. הבנות הגדולות מעוניינות להשאר בארץ אך אין להן כל רתיעה מן האב וכן אינן בשלות ביכולתן וגילן לשקול את כלל הנסיבות.