מ.א. 3962/94 מ.א. נ' ע.א.
[ישראל] [28/09/1994]
בית המשפט המחוזי בתל אביב
שופטים: כב' הש' ח. פורת
העותרים: מ.א. ע"י ב"כ עו"ד א. אלטמן
המשיבים: ע.א ע"י ב"כ עו"ד ישראל וייסבלט
רקע עובדתי:
מדובר באב אזרח ותושב בריטניה ובאם אזרחית ישראל, הורים לקטינה בת שנה ומחצה. בני הזוג התגוררו בבריטניה ובעקבות התדרדרות במערכת היחסים הודיעה האם לאב על רצונה להתגרש ולחזור לארץ עם הילדה. לאחר שהאב ליוון ולאחר שרכש עבורן כרטיס טיסה בכיוון אחד הגיעה האם עם הילדה לארץ. האב תובע החזרה.
הסוגייה שבמחלוקת:
האם מתקיימת הגנת ההסכמה/השלמה לפי ס' 13(א) לאמנה?
החלטה:
-
על אף ששאלת הגירושין נותרה פתוחה הרי שהיה מוסכם כי האם והבת יעקרו לארץ והאב קיווה להצטרף אליהן ולשקם את הנישואין. טענות האב כי הוטעה ע"י האם מתייחסת אך ורק לעתיד הנישואין אולם בשום פנים ואופן לא למשמורת ולמקום מגורי האם והילדה.
-
על כן מוצא ביהמ"ש כי היתה השלמה גמורה מוחלטת וחד משמעית של האב עם הפרידה ועם העובדה שהבת תמשיך לחיות עם אמה בישראל והוא יבוא לבקרן בארץ.
-
אין מקום במקרה זה לתאוריות ותקדימים אשר מתחשבים בהלם ובבלבול בתקופה מסויימת לאחר ההרחקה.
-
שקה"ד אשר קם על כן לביהמ"ש עם בסוס טענת ההסכמה/השלמה מורה שלא להחזיר את הקטינה, בין היתר לאור השימוש הלא ראוי שנעשה באמנת האג כמכשיר במלחמת הגירושין, לאור הסדרת נושא המשמורת זה מכבר בפס"ד אשר ניתן בישראל ולאור העובדה כי לאם ולבת אין לאן לחזור בבריטניה וכי לאב אין מה להציע להן שם.