Contact us:

יצירת קשר:

ל.ר. נ' מ.ר.

תמ"ש 13890/02 ל.ר נ' מ.ר.
[ישראל] [15/05/2002]
בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל אביב
שופטים: כב' הש' ו. פלאוט
העותרים: ל.ר. ע"י ב"כ עו"ד נסים שלם
המשיבים: מ.ר. ע"י ב"כ עו"ד  אדווין פרידמן


רקע עובדתי:

אב ישראלי אשר חטף את בתו בת ה- 2, מצ'כיה, שם התגוררה עם אמה הצ'כית לאחר שהוסכם בין בני הזוג כי האם והבת יתגוררו בצ'כיה, ואילו האב יבקר את בתו בצ'כיה וכאשר האם תביאנה לביקורים בארץ. בפועל, מאז ההסכם לא הגיעה הקטינה לארץ ולו פעם אחת. בתאריך 19.3.02 חטף האב, לאחר שתכנן זאת בקפידה, את הבת לארץ. לאחר מספר ימים הגישה האם תובענה לפי האמנה.

הסוגיות הרלוונטיות:

  1. סוגיית המשמורת בקטינה לצורך קביעת ההרחקה 'שלא כדין'.
  2. מהו מקום המגורים הרגיל?
  3. הגנת הנזק לקטין לפי ס' 13(ב) לאמנה.

החלטה:

  1. המעשה שנעשה בסתר, בתכנון מראש, ללא הסכמת האם או ידיעתה, מדבר בעד עצמו.
  2. הסכמת הצדדים, לפיה נסעו האם ובתה לצ'כיה לתקופה ארוכה ובלתי מוגבלת, קבעה הלכה למעשה את המשמורת בפועל בידי האם. משמורת משותפת כאשר אחד הצדדים מתגורר בארץ אחרת ובא לבקר מס. פעמים בשנה הוא דבר הנסתר מתוך עצמו. הסכמת הנתבע ליציאת התובעת והקטינה לצ'כיה, היה בה כדי למסור למעשה את המשמורת לידי התובעת בלבד.
  3. גם אם היתה מתקבלת טענת האב כי לשני הצדדים זכויות משמורת, הרי שלצורך פרשנות המונח עפ"י האמנה, די בכך שהקטינה הועברה לישראל ללא הסכמת ההורה האחר.
  4. אין לקבל את טענת הנתבע לפיה לא ניתן להגדיר מקום מגורים רגיל בגיל כה רך, או לתקופה פחותה משנה, או כאשר המגורים הינם בבית הורי האם. ברור כי מנקודת מבטה של פעוטה בת שנתיים, מקום מגוריה הרגיל הינו המקום בו שהתה בעשרת החדשים עובר להרחקתה.
  5. האב לא הוכיח כל פגם בתפקודה ההורי של האם, או כי הקטינה עלולה להיות חשופה להסתה מצד התובעת או ללקות בניכור הורי, או כי עלול להגרם לה נזק פיזי או פסיכולוגי מסוג אחר.