[ישראל][01/03/2000] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' ח. ריש רוטשילד
ביהמ"ש דוחה בקשה לקביעה עפ"י ס' 15 לאמנה מאחר ולא הוגשה בקשה ע"י רשות מנהלית או שיפוטית במדינה בה מתנהל ההליך ולשיטתו אין צד מעוניין יכול לפנות מיזמתו בבקשה מסוג זה.
[ישראל][21/12/1999] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' ב.צ גרינברגר
בית המשפט למשפחה דוחה תביעת החזרה באבחנו זכויות משמורת מזכויות ביקור ובקובעו בין היתר כי עצם הזכות לביקורים כשלעצמה שאינה כוללת את הזכות לקבוע מגורים או להסכים למעבר למקום חדש, לא תזכה את ההורה המבקש בצו להחזרת הילד אלא לכל היותר בצו להסדר הביקורים במקום המגורים החדש. כן מאבחן ביהמ"ש הרחקה מאי החזרה לעניין ס' 3 לאמנה.
[ישראל][14/12/1999] – ביהמ"ש לעניני משפחה למחוזות תל-אביב והמרכז
כב' הש' חנה ריש – רוטשילד
האב הגיש תובענה להשבת שלושת ילדיו שנחטפו מזימבבואה לישראל ע"י אשתו. האם טענה להתקיימות החריג שבס' 20 לאמנה הואיל ולא מתקיימות שם זכויות יסוד כגון קיום משפט הוגן, שוויון על רקע מיני ודתי וכו'.
ביהמ"ש קבע כי אמנם הצביעה הנתבעת על הפרות שונות של זכויות אדם וחרויות יסוד בשנים האחרונות בזימבבאוה, אולם לאור העובדה כי האם הביאה מקרים בודדים ופרטיים והנטל הכבד ביותר המוטל על הטוען לחריג זה להוכחה בהירה ומשכנעת לא מולא, נדחית הטענה.
[ישראל][05/10/1999] – בית המשפט המחוזי בנצרת
כב' הש' ח. האשם
ביהמ"ש דוחה בקשת עיכוב ביצוע לאור הנזק שייגרם לאב, התובע, סיכויי ההצלחה הקלושים בערעור ואי הקושי בהחזרת הילדים לישראל במידה והערעור יתקבל.
[ישראל][29/09/1999] – בית משפט השלום לעניני משפחה טבריה
כב' הש' א. בוהדנה
ביהמ"ש מותח ביקורת על התנהלות אם נתבעת בשליחתה את הילדים כ"ראש חץ" נפרד לתבוע העברת משמורת, וקובע כי מדובר בחטיפה על פי האמנה.
[ישראל][26/08/1999] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת – ס.נ, כב' הש' א. משאלי כב' הש' ס. רוטלוי
ביהמ"ש קובע בדחותו ערעור על החלטת החזרה, כי המבחן לקיומה של זכות משמורת אינו שמה המילולי במדינת המקור אלא מהותה ככזו במובנה לאור האמנה. כן נקבע כי חוו"ד מטעם רשות מרכזית או בימ"ש זרים הינה הדרך היעילה והמהימנה לבירור הדין הזר וכי אין זה מן הראוי לחלוק עליהן.
[ישראל][04/08/1999] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' ש. שוחט
ביהמ"ש מקבל את טענת הגנה בדבר הסכמה/השלמה הנלמדות מתוך מכלול התנהגותו של התובע. זה לא פעל משיקולי הגשמה דחופה ומיידית של זכויות המשמורת אלא אך ורק להבטחת זכויותיו כהורה לטווח ארוך.
[ישראל][14/06/1999] – בית המשפט העליון
כב' הנשיא א ברק, כב' הש' ט. שטרסברג-כהן כב' הש' ד. ביניש
בית המשפט העליון הופך שנית את החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא להחזיר קטין, לאחר שזה מצידו הפך את החלטת ביהמ"ש למשפחה שכן להחזיר. ביהמ"ש קובע מהן אמות המידה לפרשנות ויישום חריג ההשלמה.
[ישראל][01/06/1999] – בית המשפט העליון
כב' המשנה לנשיא ש. לוין, כב' הש' ד. דורנר כב' הש' י. אנגלרד
ביהמ"ש העליון הופך שוב את החלטת ביהמ"ש המחוזי בקובעו כי את חריג רצון הקטין יש לפרש בצורה דווקנית כדרך פירוש שאר החריגים. על כן לא היה מקום להתערב בממצאי הערכאה הראשונה אשר התרשמה ישירות מן הקטין והגיעה למסקנה כי אין המדובר ברצון מספיק בשים לב לאמנה.
א.ש נ' ד.ש. (מחוזי)
[ישראל][30/04/1999] – בית המשפט המחוזי בחיפה
כב' הש' י. יעקבי-שווילי, ס.נ, כב' הש' מ. נאמן כב' הש' ע. גרשון
ביהמ"ש המחוזי מקבל ערעור על החלטת החזרה אשר עניינו רצון הקטין, בקובעו כי יש לפרש חריג זה בצורה רחבה יותר משאר החריגים כל אימת שאכן המדובר בקטין בגיל מתקדם, בעל רצון נחוש, בוגר, וסביר שאין בו בכדי ליצור סיכון.