[ישראל][19/04/1994] – בית המשפט המחוזי בבאר שבע
כב' הש' א. לרון
ביהמ"ש דוחה בקשת תובע ליתן פס"ד עפ"י הבקשה בלבד ללא דיון, מן הטעם, לפי הטענה, שהתצהיר הנגדי אינו מגלה עילת הגנה. בנימוקיו קובע ביהמ"ש כי על אף פרשנותן המצומצמת והדווקנית של טענות ההגנה, קשה יהיה לו להשלים עם תוצאות הרחקת ילד מאימו ללא קיום דיון.
[ישראל][19/10/1993] – בית המשפט המחוזי בירושלים
כב' הש' מ. שידלובסקי-אור
בית המשפט קובע כי אין כל מניעה להזדקק לאמנה כאשר האם והילדים שוהים בשטחים המוחזקים. כן נקבע כי את זכויות המשמורת וכן את שאלת ההסכמה יש לבדוק בנקודת הזמן שלפני ההרחקה. תביעת משמורת שהגיש התובע בניו יורק לאחר ההרחקה ונמחקה מטעמים טכניים, אינה קובעת דבר בעניין זכויות המשמורת לפי האמנה. כן נשללת הגנת רצון הקטינים.
[ישראל][11/11/1992] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת
ביהמ"ש מורה להחזיר צמד קטינות למקום מגוריהן הרגיל בארה"ב, בקובעו בין היתר כי מונח זה כמשמעו באמנה הינו עובדתי גרידא ואין יסוד לטענה כי לא חלים דיני ארה"ב על המשפחה. כן נקבע כי במצב בו אין ולו ספק לתחולת החריגים, אין צורך להזמין תסקיר ע"מ שלא לגרום להארכת ההליך מעבר לצורך.
[ישראל][25/05/1992] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת
ביהמ"ש קובע כי 'מקום מגורים רגיל' לצורך האמנה, אינו מתפרש במשמעות 'דומיסיל', אלא כמקום מגורים מבחינה עובדתית בלבד, וגם זאת מנקודת ראותו של הילד בלבד ללא לקיחה בחשבון את הוריו או מעמדם החוקי במדינה הזרה.
[ישראל][26/03/1992] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת
בית המשפט המחוזי מקבל בקשת החזרה בקובעו בין היתר כי מאז כניסת האמנה לתוקף אין עוד לטעון לעקרון טובת הילד. ביהמ"ש דוחה טענת הגנה בדבר הנזק לקטין מבלי להזמין חוו"ד וחקירות בעומדו על הצורך המיוחד בהליך לפי האמנה בזירוז ההליכים.