Contact us:

יצירת קשר:

שקול דעת בית המשפט ועקרון טובת הילד

א.ס נ' א.ס

[ישראל][28/02/1996] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת

ביהמ"ש המחוזי קובע כי נתמלאו תנאי העילה וכי מקום מגורים רגיל מתייחס למצב פיזי אשר אין בכח נסיעה קצרה (להבדיל מארוכה) לשנותו. עם זאת מתקבלת טענת הגנת ההשלמה לאור נסיבות המקרה ובמסגרת שיקול דעתו מורה ביהמ"ש שלא להחזיר את הקטינה. מאחר ועקרונית המדובר בהרחקה שלא כדין, לא ניתן צו להוצאות.

סטגמן נ' בורק (ערעור)

[ישראל][14/08/1995] – בית המשפט העליון
כב' הש' א. גולדברג, כב' הש' צ. טל כב' הש' י. זמיר

ביהמ"ש העליון מקבל את ערעור האב על החלטת אי ההחזרה בקובעו כי לא די בהתסתגלות גרידא של הילד לסביבתו החדשה כדי שתוכח השתלבות אלא נדרשת אי שקילות בין שתי החלופות וכל ספק בהקשר זה פועל להחזרת הילד ולא להשארתו.

א.ק. נ' י. ק.

[ישראל][27/12/1994] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת

ביהמ"ש מאשר הסכם כולל אליו הגיעו ההורים במסגרת הליך לפי האמנה, שכן להסכם יהיו השלכות טובות יותר על מערכות היחסים במשפחה, בניגוד לפס"ד כפוי שהיה מפריד בין הילדים (לאחר שנמצא כי נתקיימו הגנות אך שיקול הדעת מורה כי יש להחזיר את הבת לקנדה בעוד את הבן יש להשאיר בארץ).

מ. ג. נ' ח.ג.

[ישראל][04/11/1993] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת

בית המשפט קובע כי מקום מגורים רגיל מבטא שהייה פיזית ואינו משקף כוונות או רצונות לעתיד. טענת הסכמה חייבת להיות ברורה ובהירה וללא ספקות. אין שום קשר בין חטיפה במובן האמנה לחטיפה במובנה הפלילי. ס' 20 לאמנה הינו חריג שבחריגים. גם אם קיים שק"ד לאחר קבלת טענת הגנה יש להביא בחשבון במסגרתו את מטרת האמנה.