בית המשפט המחוזי בתל אביב – עמ"ש 41/97
שופטים:
כב' הש' ח. פורת – ס.נ
העותרים:
י.ל.
ע"י ב"כ:
עו"ד גונן
המשיבים:
ד"ר ל.ק.
ע"י ב"כ:
עו"ד מורן
ביהמ"ש, על אף המדיניות העולה מן האמנה שלא לעכב ביצוע החלטות החזרה, מחליט להתנות עכוב ביצוע פס"ד החזרה בתנאים שעיקרם העברת הקטינה למשמורת פיזית של אביה, בארץ, ללא הסדרי ראייה לאם החוטפת, ומניעת השפעה שלילית מצידה.
[ישראל][01/05/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' י. שטופמן
ביהמ"ש מורה להחזיר קטינה לארה"ב לאחר שאינו מקבל את טענת האם החוטפת לנזק לקטינה היות והאב לא יוכל להבטיח לה שם מסגרת חיים נאותה.
[ישראל][25/03/1997] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת – ס.נ, כב' הש' א. משאלי כב' הש' א. חיות
ביהמ"ש המחוזי קובע כי טרם הזדקקה של הערכאה הראשונה לשקול דעתה כאשר נקבע לכאורה כי התקיימה הגנה, אין המדובר בפסק דין לצורך ערעור, אלא בהחלטה אחרת, על אף הכותרת 'פס"ד חלקי'. ככלל, נקבע כי רוח אמנת האג מלמדת כי מוטב להמתין לפס"ד סופי ולא להאריך את הדיונים בהליכים מיותרים כגון בקשות לערער על החלטות אחרות.
[ישראל][24/03/1997] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת- ס.נ, כב' הש' א. משאלי כב' הש. ע. צ'רניאק
ביהמ"ש דוחה ערעור על החלטת החזרה. עפ"י ס' 5 לאמנה, זכויות משמורת כוללות בפרט את הזכות לקבוע את מקום מגורי הילד. טענת התעללות מינית כטענת הגנה לעניין נזק הינה חרב פיפיות מאחר ואם אינה מבוססת החזקה היא כי הורה המעלה טענה כזו בתואנת שווא, אינו כשיר להיות הורה. כן נקבע כי החלטה שלא לשמוע את הילד כאשר בפני ביהמ"ש ראיות אחרות בעצמה מספקת, וכאשר פקידת הסעד ממליצה שלא לשמעו, הינה כדין. לשאלות אבהות אין כל רלוונטיות לתחולת האמנה.
[ישראל][09/03/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' י. גייפמן
בית המשפט קובע כי די בהחלטה שיפוטית זרה כי הופר הדין הזר בכדי להוכיח את יסוד הפרת זכויות המשמורת. לטענת הכחשת אבהות אין כל קשר להליך.
[ישראל][20/02/1997] – בית המשפט העליון
כב' הש' מ. חשין, כב' הש' י. זמיר כב' הש' ד. ביניש
ביהמ"ש העליון מקבל את ערעורו של האב ומורה להחזיר את בתו לאנגליה בכפוף לתנאי החזרה שעיקרם הבטחת שלומה וקיומה של האם שם. ביהמ"ש דן בסוגיית הגנת הנזק לקטין. נקבע כי רק במקרים קיצוניים במיוחד מצבו הקשה של ההורה הנחטף יוכל להשפיע ולגרום לביהמ"ש שלא לצוות על החזרת קטין.
[ישראל][06/02/1997] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת – ס.נ, כב' הש' ד' בר-אופיר כב' הש' ס. רוטלוי
ביהמ"ש המחוזי כערכאת ערעור קובע כי אין מניעה לצרף משיבים נוספים פרט להורה החוטף. כן מתייחס ביהמ"ש למישור ההוצאות, בקבלו את ערעור האב על כך שחויב בהוצאות לזכות הסבתא שצורפה כמשיבה בביהמ"ש קמא ועל כך שכנגד האם נפסקו לו הוצאות נמוכות מדי.
[ישראל][26/11/1996] – בית המשפט המחוזי בחיפה
כב' הש' יעקבי-שווילי
בית המשפט מעדיף את עמדת התובעת בשאלות המשמורת וההסכמה להן הוא מעניק פירוש רחב.
[ישראל][24/07/1996] – בית המשפט המחוזי בירושלים
כב' הש' מ. שידלובסקי-אור
ביהמ"ש קובע כי נתקיימו שתי ההגנות המנויות בס' 13(ב) לאמנה ומורה שלא להחזיר קטין בן 15 לצרפת.
[ישראל][22/05/1996] – בית המשפט המחוזי בנצרת
כב' הש' א. משאלי
ביהמ"ש דוחה בקשת החזרה בקובעו כי מתקיימת הגנת הנזק לקטין. זאת לאור אורח חייו הפוחז וההולל של המבקש ובעיקר התעללותו הפיזית והנפשית במשיבה והחשש החמור כי נתוקה מבתה יחשוף את זו לנזק פסיכולוגי בלתי נסבל.