[ישראל][18/08/2000] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' נ. מימון
בית המשפט מחווה דעתו לפי ס' 15 לאמנה וקובע כי לא התבצעה הרחקה שלא כדין של קטין מישראל לארה"ב. זאת לאור תניה בהסכם הגירושין בין ההורים בה נקבע כי בכל מצב בו יפגר האב בתשלום המזונות למעלה מ-90 יום, תהיה האם פטורה מהתחייבויותיה לפי ההסכם ובפרט תהיה רשאית לעזוב עם בנה לארה"ב.
[ישראל][21/12/1999] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' ב.צ גרינברגר
בית המשפט למשפחה דוחה תביעת החזרה באבחנו זכויות משמורת מזכויות ביקור ובקובעו בין היתר כי עצם הזכות לביקורים כשלעצמה שאינה כוללת את הזכות לקבוע מגורים או להסכים למעבר למקום חדש, לא תזכה את ההורה המבקש בצו להחזרת הילד אלא לכל היותר בצו להסדר הביקורים במקום המגורים החדש. כן מאבחן ביהמ"ש הרחקה מאי החזרה לעניין ס' 3 לאמנה.
[ישראל][29/09/1999] – בית משפט השלום לעניני משפחה טבריה
כב' הש' א. בוהדנה
ביהמ"ש מותח ביקורת על התנהלות אם נתבעת בשליחתה את הילדים כ"ראש חץ" נפרד לתבוע העברת משמורת, וקובע כי מדובר בחטיפה על פי האמנה.
[ישראל][27/10/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' י. גייפמן
מקרה בו לא חלה אמנת האג שכן ישראל אינה קשורה באמנה עם צ'כיה, אליה נתבקשה ההחזרה. נדחית טענת הנתבע כי ביהמ"ש למשפחה נעדר סמכות במצב כגון זה וכי הסמכות מוקנית לביהד"ר. כן נקבע כי הדין אשר ייושם יהיה דיני החטיפה שעוצבו במשך שנים בבג"צ.
[ישראל][24/03/1997] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת- ס.נ, כב' הש' א. משאלי כב' הש. ע. צ'רניאק
ביהמ"ש דוחה ערעור על החלטת החזרה. עפ"י ס' 5 לאמנה, זכויות משמורת כוללות בפרט את הזכות לקבוע את מקום מגורי הילד. טענת התעללות מינית כטענת הגנה לעניין נזק הינה חרב פיפיות מאחר ואם אינה מבוססת החזקה היא כי הורה המעלה טענה כזו בתואנת שווא, אינו כשיר להיות הורה. כן נקבע כי החלטה שלא לשמוע את הילד כאשר בפני ביהמ"ש ראיות אחרות בעצמה מספקת, וכאשר פקידת הסעד ממליצה שלא לשמעו, הינה כדין. לשאלות אבהות אין כל רלוונטיות לתחולת האמנה.
[ישראל][24/11/1994] – בית המשפט העליון
כב' הש' א. מצא, כב' הש' י. זמיר כב' הש' ט. שטרסברג-כהן
בית המשפט העליון דוחה את ערעור האם על החלטת ההחזרה. אין בהוצאת צו עכוב יציאה בתביעה עצמאית כביכול של הילדים, בכדי למנוע את תחולת האמנה. לעניין סדרי הדין קובע ביהמ"ש כי ככלל מן הראוי לשמוע את הילד עצמו כאשר הוא מסרב לחזור למקום מגוריו הרגיל. כן מבטל ביהמ"ש את ההוצאות ההרתעתיות שהוטלו על האם בקובעו כי מן הראוי למתן את הקיטוב בין בני הזוג.
[ישראל][10/11/1994] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' חיים פורת
בית המשפט המחוזי מבקר קשות את נסיון האם לשלוח את ילדיה לחזית מערכת המשמורת כצד להליך, תוך דיון בסוגיות תחולת האמנה במקרים מסוג זה וכן בהגנות הנזק והרצון עפי ס' 13(ב) רישא וסיפא.
[ישראל][12/01/1994] – בית המשפט העליון
כב' הנשיא א. ברק, כב' הש' א. גולדברג כב' הש' א. מצא
ביהמ"ש העליון קובע כי המטרות המונחות ביסוד האמנה ושליטתה האפקטיבית של ישראל באיזור השטחים מובילים למסקנה כי האמנה חלה שם. וכן נקבע לעניין הגנת רצון הקטין כי מאחר ולא נקבע באמנה גיל מינימום בנוגע לבגרות הילד, הרי ששאלה זו נתונה לשקול דעת בית המשפט אשר ברגיל יפגש עם הילד ויתרשם ממנו ישירות.
[ישראל][19/10/1993] – בית המשפט המחוזי בירושלים
כב' הש' מ. שידלובסקי-אור
בית המשפט קובע כי אין כל מניעה להזדקק לאמנה כאשר האם והילדים שוהים בשטחים המוחזקים. כן נקבע כי את זכויות המשמורת וכן את שאלת ההסכמה יש לבדוק בנקודת הזמן שלפני ההרחקה. תביעת משמורת שהגיש התובע בניו יורק לאחר ההרחקה ונמחקה מטעמים טכניים, אינה קובעת דבר בעניין זכויות המשמורת לפי האמנה. כן נשללת הגנת רצון הקטינים.
[ישראל][28/10/1992] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת
פסק דינו של בית המשפט המחוזי קובע בהרחבה את העקרונות והתוואים ליישום אמנת האג בשורה של מישורים: מטרות האמנה ופרשנותה,תחולת האמנה, זכויות משמורת, הגנות רצון הקטין והנזק הצפוי לו ותנאי ההחזרה.