משרד עורכי דין אדווין פרידמן

[ישראל][26/04/1999] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' א. זיסקינד

ביהמ"ש קובע כי תכנון עתידי שאינו עולה כדי הסכמה קונקרטית על דעת שני הצדדים לחזרה לארץ, אפילו נלווית אליו מציאת מקום עבודה חדש, אין בה בכדי לשנות את מקום המגורים הרגיל שהוא מרכז החיים בפועל של הקטינות ובני הזוג. כן נקבע כי משמורת זמנית שניתנה לנתבעת במסגרת צו הגנה אין בכוחה לשלול את זכויות המשמורת של האב. פרק זמן של 10 חדשים אשר חלף בין מועד ההרחקה למועד הגשת התביעה אין בו כדי ללמד על השלמה ולא כדי לגרום לנזק כמשמעו בחריג על פי האמנה.

[ישראל][03/12/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' יהושע גייפמן

ביהמ"ש למשפחה דוחה טענות הגנה מצד האם כי אלימות האב כלפי האם משליכה לעניין נזק לילדים (13(ב)) וכי הוסכם בין בינ הזוג על עלייה לארץ (13(א)). כן מחליט ביהמ"ש שלא לקבוע תנאי החזרה.

[ישראל][09/09/1997] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' ח. בן עמי – ס.נ

ביהמ"ש דוחה בקשת ההחזרה במוצאו כי לא הוכחה טענת התובע כי נפגעו זכויות משמורת שלו. עוד נקבע כי על כל פנים האב השלים עם מעשה ההרחקה וכי מתקיים בנוסף חריג ההסתגלות לפי ס' 12 לאמנה. כן נדחית טענת האב כי במעשה ההרחקה מצוי חוסר ת"ל מצד הנתבעת ועל כן יש להורות על החזרה.